הכרעת דין בתיק ת"פ 39530-12-11

כללי:

1.         הנאשם והגב' ז.ז  (להלן: "המתלוננת") ניהלו ביניהם בסוף שנת 2009 מערכת יחסים אינטימית שנמשכה מספר חודשים.

2.         התביעה מייחסת לנאשם שני אישומים. לפי גרסת התביעה באוקטובר 2009, במועד שאינו ידוע למאשימה, היכה הנאשם את המתלוננת בחנות בגדים הסמוכה לדירתה ב*********, בכך שסטר לה והלם בראשה עד שמוכרת בחנות נחלצה לעזרתה.

3.         המתלוננת ביקשה מהנאשם לסיים את הקשר ביניהם. הנאשם לא הסכים ואיים כי יספר על הקשר ביניהם לבעלה וכי יתפוס אותה ברחוב ויטפל בה.

4.         כחצי שנה לפני ה- 26/10/10 "בקפה ת"א" בת"א שעה שהמתלוננת ישבה עם חברתה, הגב' ר. ז הגיע הנאשם למקום ומשך את המתלוננת החוצה בכוח ובניגוד לרצונה.

5.         כחודשיים לפני 26/10/10 הנאשם המתין בחנייה מתחת לבית המתלוננת. המתלוננת סיפרה לו כי נוסעת להגיש נגדו תלונה במשטרה, הנאשם נסע בעקבותיה וביקש ממנה לא להגיש תלונה. המתלוננת חשבה די בכך שהנאשם הוזהר והחליטה שלא להתלונן.

6.         בין ה- 17/10/10 ועד 25/10/10, בשעות הערב, המתין הנאשם ברכבו מתחת לביתה של המתלוננת בכך הטריד אותה ופגע בפרטיותה.

7.         ביום 8/10/10 הודיעה המתלוננת כי היא מעוניינת בסיום הקשר ביניהם. ממועד זה החל הנאשם להתקשר אל המתלוננת ובעלה ולהטרידם בכך שהשמיע באוזנם מילות גנאי ודרישה כי ישולם סכום כסף, שלטענתו המתלוננת חייבת לו.

8.         בגין המעשים שצוינו לעיל יוחסו לנאשם באישום הראשון העבירות הבאות: פגיעה בפרטיות עבירה לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א - 1981, איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק") שתי עבירות של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק ועבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושירותים) תשמ"ב - 1982.

9.         באישום השני נטען נגד הנאשם כי ביום 11/10/10 בערב התקשר שלוש פעמים לביתה של המתלוננת ובכל פעם נענה ע"י בעלה י. ז, בפעם השלישית כשמר י.ז  ביקש ממנו להזדהות, הנאשם אמר לו כי המתלוננת מבקשת ממנו שתאסוף אותה מהקאנטרי.  הנאשם אמר למר י.ז  כי אשתו חייבת לו כספים ואינה מוכנה לשלם לו ואף אמר לו כי יחסי המין ביניהם הם התמורה.

10.        באישום השני הואשם הנאשם בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושירותים) תשמ"ב - 1982.

11.        הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען כי התלונה הוגשה על רקע סכסוך אזרחי בין הצדדים שהוכרע בבית המשפט.

פרשת התביעה :

12.        גרסת התביעה מבוססת ברובה על דברים שמסרה המתלוננת לגבי ההטרדה הטלפונית המיוחס לנאשם באישום השני, העיד בעלה של המתלוננת מר י.ז .

13.        מעדותה של המתלוננת הגב' ז.ז  עולים הפרטים הבאים:

א.         העדה מסרה כי הכירה את הנאשם במועדון. הנאשם הכיר תחילה את חברתה הגב' ר. ז ובהמשך נוצרו ביניהם יחסים אינטימיים. העדה הוסיפה: "...יצאנו שנה והכל היה בסדר.. אחרי שנה אמרתי לו  שאני רוצה לשפץ דירה בפתח תקווה.. הנאשם אמר לי שהוא עובד בשיפוצים והוא מוכן לעזור לי...".

ב.         העדה מסרה כי שילמה לפועלים שעבדו בעבודות השיפוץ, אולם בסיום השיפוץ הנאשם ביקש ממנה 40,000 ש"ח: "...הייתי חייבת לו 20,000 ש"ח, הינו חברים והוא הלווה לי 20,000 ש"ח ויש לי את השיק האורגינלי שהוצאתי על סך 40,000 ש"ח בחתימתו...". העדה ציינה כי למרות שלא הסכימה שהיא חייבת כספים לנאשם היא שילמה לו בגלל איומים שלו. השיק הבנקאי ע"ס 40,000 ש"ח מיום 15/6/09 (ת/1) הוגש ע"י התביעה.

ג.          העדה ציינה כי הנאשם איים לספר על הקשר ביניהם אם היא לא תשלם את הסכום שדרש: "...והוא הרים עלי ידיים וברחתי ממנו. ברחתי לשכנה מתחת לבניין והתחילו צעקות, ואז הוא עלה למעלה וחיבל בחשמל בדירה בפתח תקווה...". העדה ציינה כי מסיבה שלא ברורה לה הנאשם החזיר לה את השיק הבנקאי (ת/1).

ד.         העדה ציינה כי הנאשם תקף אותה בתוך מתפרה בנוכחות שני עדים: "...והתופרת הפרידה בינינו ואמרה 'תלך ותסדרו את העניינים לבד, ולא צריך להרים ידיים ולא צריך להתפרץ היה שם שוטר שאמר שהוא ילך ויתלונן עליו במשטרה ולא רציתי משטרה ורציתי שיגמר בצורה יפה...".